קצר פה כל כך האביב / מילים: דויד גרוסמן, לחן: יהודה פוליקר

יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכול פּה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם -
איך שיופי יכול לרפּא!

נסער ומשולהב ומתיז
נ...  המשך

נכתב ע"י נירית בהיותה בת 17 עם מותו של סבא יוסי , אותו כה אהבה,ב-24.1.82 .

סבא שלי נח עכשיו.
סוף סוף הוא נח.
הוא שוכב רפה גוף
רגוע.

הוא ישן עכשיו, סבא שלי.
עיניו עצומות, ידיו רפויות
הוא ישן.

סבא שלי נח.

עכשיו, אחרי כל-כך הרבה זמן
הוא נח.
הוא רצה את זה.
הוא חיכה לזה.
הוא ייחל כל-כך לרגע הזה.

קצת פוחד, קצת חרד.

קצת...

רגע! סבא שלי מחייך!

עיניו הזקנות הקמוטות
גם הן מחייכות.

אני יודעת. סבא שלי מאושר.

גם אני מאושרת-
קצת כואבת, קצת פוחדת..

אך אני יודעת, ואף פעם לא אשכח..

ש...סבא שלי נח!!!